מנקודה לנקודה - הבלוג

אחרי תקופה ארוכה שלא כתבתי, ובעידודה של חברה טובה, אני חוזרת לבלוג. והפעם ממקום רגוע יותר - החטופים החיים חזרו, הצמחים שלי מצליחים להחזיק מעמד, ואני מחפשת דברים משמחים. ומי שמחפש - מוצא. אז אני מנצלת את ההזדמנות לחלוק סרטונים שממלאים אותנו באנרגיה, וכמובן מנדלות עם מסרים של אור ואהבה.

בתוך כל המלחמה הזו עם אירן שהגיעה אלינו במהירות והתפוגגה אחרי שבועיים נוצרה המנדלה הזו. כתזכורת להתחיבות שלי מול עצמי לעשות טוב, להימנע מלשון הרע, ולשאוף תמיד לשלום. יותר קל לצייר מלבצע, אבל אני מקווה שהתזכורת הזו תעזור לי וגם לכם לבנות עולם טוב יותר.

כל כך אהבתי לקרוא ספרים כשהייתי קטנה. הייתי נשאבת לעולם הזה של מילים, שהפכו למשפטים, ולסיפורים  וקוראת בלי סוף. בשלב מסוים זה הלך לאיבוד, ואיזה כיף לראות את עמית ממשיך לקרוא. בפוסט הזה, כמה זכרונות ילדות, מנדלה שציירתי עם שחר עבור הסופרת של "כראמל" מאירה ברנע גולדברג. וגם שיתוף נוסף מההתמודדות שלי עם טיפול בהפרעת קשב וריכוז - והפעם ניסתי לקחת אטנט.

בפוסט הזה אני משתפת על מסע חקירה שהתגלגל ממחקר בג'מיני סביב גראונדינג פיזי, דרך המרה של טקסט לפודקאסט, ועד תרגולים עם צ'אט בוטים בקורס AI . מתוך כל זה, העמקתי את החיבור לעולמות של תקשור ויצירה – ובעיקר למנדלות המתוקשרות שאני מציירת עבור אנשים. כל אחת מהן מביאה איתה מסר, ריפוי, וחיבור עמוק לאנרגיה של הנשמה.

יום העצמאות הגיע ואיתו מסר על הקשר בין עצמאות ולקיחת אחריות. ממשיכה ליצור מנדלות, נעזרת הרבה בבינה מלאכותית, ומחברת בין רוח לחומר כדרך חיים.

חג החנוכה, יחד עם חילוף של שנה אזרחית מביא איתו הרבה נוכחות של אור וחושך. ברמה האישית החג הזה הוא בסימן של פרידות, תובנות ותעוזה.

הפוסט הפעם חשוף יותר, אחרי תקופה של התכנסות ושיתוק יצירתי, אני חוזרת לכתוב. אולי אלו העגבניות שפתאום צמחו בגינה, סדנה מוצלחת במיוחד, או שפשוט הגיע הזמן להקשיב ללב שלי וליצור משהו חדש.

"שיפה ושונה תהא השנה אשר מתחילה לה היום". בהחלט היתה שנה מטלטלת, הלוואי שהשנה הזו תהיה שונה מקודמתה. הפוסט הזה עולה רגע לפני שמחת תורה, סגירה של שנת מלחמה שהלוואי שתסתיים בקרוב. ובתוך זה מחפשת רגעים של אור ויצירה, נעזרת ב AI ומנסה לשמור על סוג של שגרה.

נסיונות לחגוג יום הולדת לשחר, לבקר את המשפחה, לתכנן את ערב ראש השנה - כל אלו מקבלים אינסוף שינויים ברוח התקופה המטורפת הזו. אנחנו מתכננים והמציאות משתנה כל הזמן. הלוואי שהשנה הבאה עלינו לטובה תהיה טובה מקודמתה.

השבוע קיבלתי כל מיני נקודות השקפה על עצם "הציאה מאזור הנוחות". גם דברים טובים כמו סדנאות חדשות או הזמנה ליריד מכירות דורשים התמודדות. מודה על האפשרות לצמוח ולגדול!

השבוע היו לי כל מיני פריצות דרך קטנות. אני ממשיכה לפתח את המוכנות שלי, להרחיב את התודעה וגם את המיומנות. מזמנת לעצמי דברים טובים ופוקחת עינים ולב כדי לזהות את ההזדמנויות שנקרות בדרכי. מדיטציה, פודקאסטים מעצימים, ספרים מעוררי השראה וסביבה תומכת הם בעיני המפתח להצלחה, ואני שמחה לשתף בכל אלו.

בפוסט השבוע אני משתפת בהקלה שהרגשתי אחרי שסיימתי להתמודד עם משימה מאוד לא נעימה. הביצוע שלה לקח שעתיים , אבל המתח שקדם לביצוע גזל ממני ימים שלמים של חוסר שקט. עם סיום חגיגות יום ההולדת שלי מאחלת לעצמי שנה של המשך התפתחות ומתרגשת לשתף ברעיון למוצר חדש שאני מתכננת. ... ובינתיים ממשיכה להתנסות בציורי מנדלות על חומרים שונים כמו אבן ועץ.

בבלוג השבוע קצת תובנות על למצוא את האפור שבין הקצוות. ההתמודדות עם מחשבות מציקות שבדרך כלל לא מתממשות.... ומפגש מוזר ומצחיק עם חמור חובב סלפי

שום דבר מענין לא קרה השבוע....  זה לא באמת נכון. קודם כל קרה משהו מאוד מאוד משמעותי... שחר הוציאה רשיון! עברה טסט ראשון וזה לא מובן מאליו. כמעט ויתרתי על הפוסט השבועי. כמעט ויתרתי גם על המדיטציה היום. יש משהו ביום שבת שפחות מוחזק. אבל חלק מהקסם של הרגלים זה להפסיק לשאול בכל יום אם אני רוצה לעשות משהו.... בזה שזה כבר הרגל מנטרלים את המחשבות שאוהבות לשבש החלטות בשלל תירוצים. אז השבוע הקפדתי על הליכות וגם על מדיטציה. וזכיתי לראות את עצי התמר ואפילו לקטוף פרי ולהנות מתמר מתוק ועסיסי.

בפוסט הזה אשתף בתובנה מעניינת שקיבלתי כשניסיתי לעשות מדיטציה באנגלית כשהקריין מדבר במהירות גבוהה. בנוסף ממשיכה להתקשות עם יקיצה מוקדמת לטובת הליכה. אולי התמרים שצמחו על העצים יעזרו ויתנו לי מוטיבציה?

השבוע האחרון מאתגר את כולנו. בנוסף להתמודדות עם מה שנקרא "החיים" יש תחושה של חוסר שקט ופחד השרדותי כזה. עזר לי להבין שזה לא רק אצלי. יש משהו מנחם בצרת רבים.... ובכל זאת, מחפשת נקודות של אור ושיגרה, יחד עם השינויים שאני חווה בכל מיני תחומים בחיים.

השבוע הקדשתי זמן לחקור קצת את ענין הקונסטלציה המשפחתית. נחשפתי לזה שוב באמצעות סדרה שאני צופה בה. אופרת סבון תורכית, חביבה וצפויה, אבל משלבת דרך טיפול מענינת שמושכת אותי להמשיך לצפות. כתבתי גם על הדרכים ליצור מחויבות לעשיה והאם תשלום יוצר באמת מחויבות.

חזרתי מיוון המהממת לשגרה שהביאה איתה שבוע מענין. הנחיתי סדנת מנדלות ובגלל אתגר טכני היא הובילה לתוצאות לא צפויות ומרהיבות במיוחד. אני ממשיכה לאתגר את עצמי עם עבודת מכחול במנדלות, וסוף סוף רואה שיפור בטכניקה. מצאתי אפליקציה חדשה שהופכת את הטלפון מכלי צבעוני, מושך ומבזבז זמן, למכשיר משעמם ופונקציונלי. האם זה אכן עבד והפחתי שימוש בסלולרי, ומה עשיתי עם הזמן שהתפנה? אשתף בפוסט הבא!

פוסט חדש ובו תובנות מהחופשה המשפחתית ביוון. הפעם, לא באמת הצלחתי להתנתק לחלוטין מכל מה שקורה בארץ. ובכל זאת, הנופים המדהימים, חופי הים והאוכל המצוין הצליחו ליצור רגעים קסמים ולהשקיט קצת את הרעש. בתוך הזמן המשותף, נגלו גם רגעים קטנים של לבד, כמו אותו בוקר שהלכתי לטייל בעיירה והגעתי לחוף קסום.

שבוע חדש שמוכיח לי שוב, שאין קיצורי דרך. יציאה מאזור הנוחות דורשת אומץ. מקצועיות דורשת אימון והתמדה. אז הנה אני ממשיכה להתאמן על משיכות המכחול, זה יקח זמן אבל אני מקווה לראות שיפור מפעם לפעם. השבוע הזה יצאתי מאיזון. זה התחיל בויתורים קטנים ובסטיות קטנות מהדרך שהצבתי והצטבר בסוף לשיבוש כללי. חישוב מסלול מחדש מתחיל עכשיו.

הפוסט הזה הוא בסימן גילוי דברים חדשים. לצאת מאזור הנוחות, ולנסות משהו אחר. אז השבוע ניסיתי 2 דברים חדשים: שימוש באפליקציה לעריכת התמונות שלי ושילוב עבודה עם מכחול במנדלות. בסוף הפוסט הוספתי קישור לפודקאסט נהדר שעוזר לי לחשוף בתוכי דברים חדשים, ומדיטציה נפלאה שגיליתי בזכות הפודקאסט הזה.

האתר כבר מקבל צורה, העיצוב, התפריטים, כמו עובר שמתהווה לו, אז יש כבר דופק, אבל הכל ראשוני, נראה לאן הוא יתפתח בעוד 9 חודשים -  3.2025. אני אציב את זה כיעד לפסח 2025. צעד אחרי צעד, עם התמדה ודיוקים, כמו המנדלות, נקודה אחרי נקודה וכך יווצר לו אתר עם ישות משל עצמו...

בלוג חדש, התרגשות, התחיבות, פחד שאולי לא אעמוד במשימה, אולי אתחיל בהתלהבות ולא אסיים? אולי הבלוג הזה יהיה מין יומן אישי שלא מגיע לאף אחד וכך יפספס את היעוד שלו? אני מאמינה בלתת ערך, מקווה שאצליח לגעת בלבבות של אחרים.