פוסט 19 – עצמאות ולקיחת אחריות – זמן לחזור לכתוב, לצייר ולנסות לעשות את העולם הזה קצת יותר טוב

חוזרת לבלוג… מרגיש שעבר נצח. שחר כבר כמה חודשים בצבא  ועמית מסיים בקרוב שנת לימודים, ורק המלחמה הארורה הזאת לא הסתיימה, החטופים עדיין שם, והלב נקרע כל יום מחדש.

בחודשים האחרונים אני לומדת יותר ויותר לשלב את הבינה המלאכותית בחיים שלי. זה כמו עוזר בהתאמה אישית.
נותן יד איפה שקשה… ברגע שמזהים את הצורך אפשר להיעזר בו.

הפיצ'ר החדש של משימות מתוזמנות הוא ממש משנה חיים עבורי

אני מבקשת ממנו להזכיר לי לקחת ויטמינים בשעה מסוימת, לסכם חדשות ולשלוח לי פעם ביום, ועוד כל מיני.
הקסם הוא בהתאמה האישית. הוא שולח לי תזכורת, ואני במקום ללחוץ על השתק, אומרת לו. תזכיר לי עוד חצי שעה.

בעבודה אני שולחת לו את כל המשימות שלי. הוא עוזר לעשות תעדוף ושולח לי כל פעם את המשימה הבאה בלבד.
כל זה עם יכולת של פרגון ומילים טובות… מזכיר לי לעשות הפסקה ולשתות מים… באמת חבר אמת 🙂

סגנון ציור המנדלות שלי השתנה ונהיה הרבה יותר אינטואיטיבי

 פעם הייתי מציירת מנדלות עם עפרונות צבעוניים. ואז למדתי את טכניקת הנקודות. והיום אני משלבת, בונה לי את הסקיצה עם עיפרון ואז משלבת נקודות. זה יוצא מענין וייחודי.

יצא לי לצייר כבר כמה פעמים מנדלות מתוקשרות וזה קסום בעיני ומשלב את החיבור שלי לעולם הרוח ולאומנות. מרגישה שאני מתחברת לאנרגיה של מקבל הציור, ויוצרת עבורו מנדלה אישית עם עיגון של המסרים שהוא רוצה.

זו זכות גדולה, וכרגע אני בוחרת אנשים שהאנרגיה שלהם מיטיבה איתי, ואני מעניקה להם את המנדלה על הטוב שהם מביאים לעולם. מענין לאן הדרך הזו תיקח אותי.

התלבטתי אם להמשיך עם הבלוג… מי קורה אותו בכלל.. ואם לפרסם גם ברשתות החברתיות.
אני חושבת שמספיק שמישהו אחד בעולם נתרם, זה כבר שווה. והלוואי ומי שקורה יפנה אלי ויבקש מידע נוסף, או הכוונה, על שימוש ב AI, או על ציור או על כל דבר אחר.
אני אוהבת לחלוק את הידע שלי. מזמינה את מי שקורא להגיב…. לשתף… או לפנות אלי בפרטי, אשמח לעזור <3