לצאת מאזור הנוחות
זה מתחיל בבניית זהות, וממשיך לחשיפה של הזהות הזו ושל החלומות.
אומרים שאנחנו נהיים דומים לחמשת האנשים שאיתם אנחנו מסתובבים.
אז בתקופה האחרונה אני מסתובבת יותר עם יזמיות, שעוררו אצלי את המקום הזה, האהוב.
זה שאוהב לקחת פוטנציאל ולפתח אותו. מקום סקרן, חוקר, מחפש, מחבר… הרבה עסקים היו לי בחיים. כשיש חיבור אמיתי, ההתרגשות מהעשיה עוזרת לעבור את המכשולים.
אז בחודשים האחרונים אני מדייקת את העסק שלי, מה אני רוצה לעשות, מה אני יכולה לעשות, מה כדאי לדחות ליום אחר, במה להשקיע, במה לא…
אני אוהבת את עבודת הדיוק הזאת, בתטא הילינג קוראים לזה למצוא את השורש.
אז תחת ליווי עסקי מצוין אני יודעת שעכשיו אני רוצה להתרכז בסדנאות מנדלות בריטריטים שווים בארץ ובעולם. אני גם רוצה להמשיך עם סדנאות לנפגעי 7.10. אז פיתחתי את סדנאות אור ושקט, בניתי להם דפים באתר. התרגשתי מהעשיה.
פרסמתי את החלומות שלי לעשות סדנאות בריטריטים והופתעתי לגלות, שמי שטרחו לענות לי היו אנשים שהגיעו רחוק. המצליחנים, העשירים, היזמים. הם אלו שעצרו וכתבו לי. מרגש. נכון? זה אומר משהו על ערך הנתינה של אנשים שכבר הצליחו .
If you can dream it, you can do it
"אם אתה יכול לדמיין את זה, אתה יכול לעשות את זה " / וולט דיסני
איזה כיף שהיום ה AI עוזר לנו לדמיין …
אז הנה אני מדמיינת פה סדנת מנדלות בלוקיישן קסום בכריתים 🙂
היום התמודדתי עם צילומי תדמית. להתאפר. להתלבש. לעמוד בסטודיו. לשתף את התמונות…. מבינה כמה זה חשוב.
חשוב גם להתיידד עם המקומות הפחות טבעיים שלנו. אלו שמקימים אותנו מהספה ומאפשרים לנו להתלבש יפה, לצאת לעולם ולתת לו את המתנות שלנו.
אומרים שצריך כפר שלם כדי לגדל ילד. אני טוענת שצריך קהילה של נשים כדי לגדל יזמיות.
אז הפעם רתמתי את הכפר שלי, עזבתי את הספה הנעימה וצעדתי אל מועדון הקיבוץ לערב נשים משובח.
הייתה לי הזכות להעביר ערב נשים בבית שלי, לקהילת הנשים שאני אוהבת.
כמיטב המסורת אנחנו נפגשות בראש חודש עברי, כשכל פעם מישהי אחרת לוקחת על עצמה את ההנחיה.
ראש חודש אדר הוא זמן טוב לחנוך את קלפי המודעות החדשים שפיתחתי, ואין כמו פיילוט על נשים שהן גם חברות.
התכנסנו במועדון הקיבוץ, שהפך למרחב ריטריט מלא בנרות, קריסטלים, קלפי מודעות, ולא פחות חשוב – כיבוד טעים ושפע של יין.
פתחנו את הערב בהסבר על משמעות ראש חודש ביהדות, ואני חשפתי את קלפי המודעות – 24 קלפים, שבכל אחד מהם מנדלה שציירתי ושני מסרים: אחד לאמץ, אחד לשחרר, וגם פלטת צבעים להשראה. ההנחיה הייתה פשוטה: בחרו לכן קלף. ראו לאן הלב לוקח אתכן – למנדלה מסוימת, לצבעים מסוימים, אולי למשהו שתרצו לשחרר, אולי לאיכות שתרצו לאמץ. אחרי שכל אחת בחרה קלף( או שניים, או שלושה) 
– לימדתי את טכניקת הניקוד, ומשם עברנו לצייר.
תמיד מדהים לראות איך כל אחת לוקחת את זה לכיוון שלה.
אני מדגישה בתחילת הסדנה שבאנו ליהנות, שהפרפקציוניזם לא מוזמן אלינו לסדנה, ושהתהליך של יצירת המנדלה – נקודה אחר נקודה – השקט שזה מביא, התוצאה הצבעונית והחיבור בינינו בערב נעים – הם המהות. שמחתי לראות שזה עובד, שתחושת יצירה רגועה ליוותה את כולן.
סיימנו במעגל סיכום ושיתוף. הייתי גאה בעצמי וגם בנשות הקהילה שלי — שזרמו, פירגנו, שיתפו פעולה וכבר מחכות לפעם הבאה.
אז מה אני מאחלת לעצמי לחצי שנה הקרובה?
להגשים את החלום ולהנחות סדנת מנדלות ביער הסודי ולהציג את המנדלות שלי בגלריה. זו קפיצת מדרגה ואני נכונה לאתגר….
ומה בהמשך?
לימודי אימון עסקי וליווי של עסקים ?
אולי פיתוח כל מיני אפליקציות מותאמות להפרעות קשב?
או אולי פיתוח אפליקציות לתיירות.?
או בכלל התמקצעות בגרפיקה ובניית אתרים מבוססי AI.
כל אלו פוטנציאלים, נמצאים במגירת הזרעים…. מחכים שאבחר מתישהו זרע ואתחיל להנביט.
ובינתיים, לא לשכוח את הדברים החשובים ביותר, בריאות, משפחה, בית, חברים. איזון זה שם המשחק
