השבוע הקדשתי זמן לחקור קצת את ענין הקונסטלציה המשפחתית. נחשפתי לזה שוב באמצעות סדרה שאני צופה בה. אופרת סבון תורכית, חביבה וצפויה, אבל משלבת דרך טיפול מענינת שמושכת אותי להמשיך לצפות. כתבתי גם על הדרכים ליצור מחויבות לעשיה והאם תשלום יוצר באמת מחויבות.
חזרתי מיוון המהממת לשגרה שהביאה איתה שבוע מענין. הנחיתי סדנת מנדלות ובגלל אתגר טכני היא הובילה לתוצאות לא צפויות ומרהיבות במיוחד. אני ממשיכה לאתגר את עצמי עם עבודת מכחול במנדלות, וסוף סוף רואה שיפור בטכניקה. מצאתי אפליקציה חדשה שהופכת את הטלפון מכלי צבעוני, מושך ומבזבז זמן, למכשיר משעמם ופונקציונלי. האם זה אכן עבד והפחתי שימוש בסלולרי, ומה עשיתי עם הזמן שהתפנה? אשתף בפוסט הבא!
פוסט חדש ובו תובנות מהחופשה המשפחתית ביוון. הפעם, לא באמת הצלחתי להתנתק לחלוטין מכל מה שקורה בארץ. ובכל זאת, הנופים המדהימים, חופי הים והאוכל המצוין הצליחו ליצור רגעים קסמים ולהשקיט קצת את הרעש. בתוך הזמן המשותף, נגלו גם רגעים קטנים של לבד, כמו אותו בוקר שהלכתי לטייל בעיירה והגעתי לחוף קסום.
שבוע חדש שמוכיח לי שוב, שאין קיצורי דרך. יציאה מאזור הנוחות דורשת אומץ. מקצועיות דורשת אימון והתמדה. אז הנה אני ממשיכה להתאמן על משיכות המכחול, זה יקח זמן אבל אני מקווה לראות שיפור מפעם לפעם. השבוע הזה יצאתי מאיזון. זה התחיל בויתורים קטנים ובסטיות קטנות מהדרך שהצבתי והצטבר בסוף לשיבוש כללי. חישוב מסלול מחדש מתחיל עכשיו.
הפוסט הזה הוא בסימן גילוי דברים חדשים. לצאת מאזור הנוחות, ולנסות משהו אחר. אז השבוע ניסיתי 2 דברים חדשים: שימוש באפליקציה לעריכת התמונות שלי ושילוב עבודה עם מכחול במנדלות.
בסוף הפוסט הוספתי קישור לפודקאסט נהדר שעוזר לי לחשוף בתוכי דברים חדשים, ומדיטציה נפלאה שגיליתי בזכות הפודקאסט הזה.
האתר כבר מקבל צורה, העיצוב, התפריטים, כמו עובר שמתהווה לו, אז יש כבר דופק, אבל הכל ראשוני, נראה לאן הוא יתפתח בעוד 9 חודשים – 3.2025. אני אציב את זה כיעד לפסח 2025. צעד אחרי צעד, עם התמדה ודיוקים, כמו המנדלות, נקודה אחרי נקודה וכך יווצר לו אתר עם ישות משל עצמו…
בלוג חדש, התרגשות, התחיבות, פחד שאולי לא אעמוד במשימה, אולי אתחיל בהתלהבות ולא אסיים? אולי הבלוג הזה יהיה מין יומן אישי שלא מגיע לאף אחד וכך יפספס את היעוד שלו? אני מאמינה בלתת ערך, מקווה שאצליח לגעת בלבבות של אחרים.
