פוסט מס' 14 – לצאת מאזור הנוחות

השבוע קיבלתי כל מיני נקודות השקפה על עצם "הציאה מאזור הנוחות". גם דברים טובים כמו סדנאות חדשות או הזמנה ליריד מכירות דורשים התמודדות. מודה על האפשרות לצמוח ולגדול!

עוד מעט מתחילה שנה חדשה

הסימנים בדרך מראים לי שאני בכיוון הנכון – הזמנה לסדנת מנדלות מרובת משתתפים וליריד מכירות של המוצרים שלי. ובמקביל להמשיך לאזן בין עבודה, חיי משפחה, התפתחות אישית וחיי חברה. מאחלת לעצמי למצוא זמן להכל, ולשמור על האיזון הנכון בין הדברים.

מי אמר אני ולא קיבל…

וואוו, עוברת על מה שכתבתי בשבוע שעבר, ומדהים כמה דברים כבר קרו.
אז כן, תוך יום מרגע הזימון קיבלתי שתי הודעות שהתענינו בסדנה ובהזמנת ציור פרטי. וכתבתי שזה לא התממש… בינתיים.
אבל רגע, צריך לתת ליקום לעבוד, ואחרי כמה ימים קיבלתי עוד הודעה.
תרצי להעביר סדנה מנדלות למורים? ל 50 מורים?
המממ…. כן! קודם כל כן. ועכשיו איך לעזאזל אצלח סדנה ל 50?
25 היה השיא, 15 זה אידיאלי…
50? ועוד מכירה את חלקם…. סה"כ אזור קטן. תיכון אחד, הילדים למדו ולומדים בו שניהם.
טוב שלחתי הצעת מחיר, והנחתי שהיקום יודע מה טוב לי. אם יאושר אז Let It be
אז… אושר…. וקיבלתי הזמנת רכש אמיתית מהמועצה, ועכשיו חובת ההוכחה עלי. יאללה אתגר חדש, כל פעם מכריח אותי לצאת מאזור הנוחות.

ואם כבר יציאה מאזור הנוחות

עמית התחיל את הלימודים בתיכון. באיחור אופנתי של שביתת המורים. והשנה הוא שם בתיק גם את מוטיבציה ורצון להצליח, שני חברים חדשים שלא הגיעו לבי"ס ב 9 השנים הקודמות.

אז אחרי כמה ימים שבהם ראיתי שהוא לגמרי משנה את ההתנהלות ומתמודד פרגנתי לו, ואמרתי לו כל הכבוד שהוא יוצא מאזור הנוחות.

התגובה שלו השאירה אותי בשוק – אני לא יוצא מאזור הנוחות שלי.
למה אתה מתכוון?
אני מתכוון שאני מתאמץ להרחיב אותו, ולהרגיש נוח גם בדברים החדשים שאני עושה.

הילד הזה תמיד היה עמוק. פילוסוף קטן, מאז שהוא בגן. מי שעוצר רגע ומקשיב לו מבין את הקסם והעוצמה שבין המילים שלו. הן בד"כ מדודות אז שווה להגיע לשם…..להרחיב את אזור הנוחות. הוויה נטולת מאמץ, להתפתח בלי לעשות מזה דרמה. מדהים

אביר המטבעות

אז סדנת מורים בדרך…. ובנוסף קיבלתי אתמול עוד טלפון שמזמין אותי להשתתף ביריד מכירות לקראת ראש השנה. רק תבואי, ללא תשלום על הדוכן 😊

אז עכשיו צריכה להרחיב את מגוון היצירות שלי. כבר הזמנתי חומרים שיתנו טאץ אחרון ליצירות, לכה וכד
מרגש ממש!

המתנה של שחר מתקדמת, ואני מיישמת בה את הרעיון החדש שלי. הוא מאוד ייחודי, ופותח פתח מענין ומרגש ליצירתיות שלי.
יום ההולדת שלה בדיוק בעוד שבוע ואז כבר אוכל לחשוף את זה.

ובינתיים יש לי חברה טובה, שמומחית באסטרולוגיה, טארוט, הומאופתיה ועוד דברים טובים. כל הקסם הזה התכנס לאישה אחת ואני לגמרי זכיתי בחברה כזו.
אז בכל שנה אני מקבלת ממנה מתנת יום הולדת, פריסת המפה האסטרולוגית שלי ופתיחת קלפי טארוט.
אז צפויה שנה של התפתחות נעימה ולא דרמטית (מעולה). והקלף שקיבלתי היה אביר המטבעות.
הולכת בקצב שלי, הסוס לידי, בדרך של שפע ומטבעות בצורת מנדלות. מהמם, נכון?

המסר הקלאסי של הקלף הזה הוא – צאי לדרך, אל תחכי לסימנים, אל תתמהמהי, צאי להגשים, והדרך תתגלה בפניך.

אני ממשיכה להקשיב לפודקאסטים מעניינים שלוקחים אותי למקומות חדשים. אזור ההתפתחות האישית הוא נעים ונוח. אבל עכשיו נחשפת גם לשינוי מחשבה ותודעה של מה שקשור לכסף. אני אוהבת אתגרים, ואני אוהבת יזמות וחדשנות, לקחת משהו ולמקסם את הפוטנציאל. נראה לאן השינוי התודעתי הזה יקח אותי. אז תודה למלודי דקל שהקול שלה מלווה אותי בפודקאסטים.

לא לפחד מהקוצים, להושיט יד ברגישות ובנחישות

משתדלת להמשיך עם הליכות הבוקר ומפרגנת לעצמי גם תמר אחד או שניים.
קוטפת את הפרי העסיסי הזה ומבינה שכדי להנות מפירות מתוקים צריך לתכנן את הדרך בקפידה. תנועה מהירה ואדקר מהקוצים, תנועה איטית ומדויקת תאפשר לי להנות מתמר מג'הול מתוק ועסיסי.

אהבתם? מזומנים לשתף את הפוסט – 

פוסטים נוספים

פוסט מס' 23 – אני והבמבוק מצמיחים שורשים, ומחפשים יחד שמחה ואמונה

אחרי תקופה ארוכה שלא כתבתי, ובעידודה של חברה טובה, אני חוזרת לבלוג.
והפעם ממקום רגוע יותר – החטופים החיים חזרו, הצמחים שלי מצליחים להחזיק מעמד, ואני מחפשת דברים משמחים.
ומי שמחפש – מוצא.
אז אני מנצלת את ההזדמנות לחלוק סרטונים שממלאים אותנו באנרגיה, וכמובן מנדלות עם מסרים של אור ואהבה.

קראו עוד

פוסט מס' 22 – מלחמה ושלום

בתוך כל המלחמה הזו עם אירן שהגיעה אלינו במהירות והתפוגגה אחרי שבועיים נוצרה המנדלה הזו. כתזכורת להתחיבות שלי מול עצמי לעשות טוב, להימנע מלשון הרע, ולשאוף תמיד לשלום. יותר קל לצייר מלבצע, אבל אני מקווה שהתזכורת הזו תעזור לי וגם לכם לבנות עולם טוב יותר.

קראו עוד

פוסט מס' 21 – הילדות שלי כחובבת קריאה, הקושי שלי לקרוא והחיבור של הילדים לספרים. וגם: ציור מנדלה לסופרת של כראמל ועוד נסיון עם אטנט.

כל כך אהבתי לקרוא ספרים כשהייתי קטנה. הייתי נשאבת לעולם הזה של מילים, שהפכו למשפטים, ולסיפורים  וקוראת בלי סוף. בשלב מסוים זה הלך לאיבוד, ואיזה כיף לראות את עמית ממשיך לקרוא. בפוסט הזה, כמה זכרונות ילדות, מנדלה שציירתי עם שחר עבור הסופרת של "כראמל" מאירה ברנע גולדברג. וגם שיתוף נוסף מההתמודדות שלי עם טיפול בהפרעת קשב וריכוז – והפעם ניסתי לקחת אטנט.

קראו עוד