פוסט מספר 4 - אין קיצורי דרך, צריך להתאמן על זה
העבודה עם מכחול מאתגרת אותי. בניגוד לנקודה שהיא בסה"כ ריכוז של צבע במקום אחד, משיכת מכחול מורכבת יותר. באיזה מכחול להשתמש, כמה צבע לשים, באיזו זוית להניח את המכחול, כמה לחץ להפעיל, ומתי לשחרר כדי שיווצר השפיץ הנכסף. ואיך חוזרים בדיוק על אותה זוית משני הצדדים….? כמה תסכול.
אז כדי להסיר ממני אחריות על התוצאות העגמומיות הפלתי אחריות על המכחול.
אאוריקה! אמרתי לשחר.
הבעיה היא המכחול, אני צריכה מכחול שמתאים לכל swooshes.
לא אמא, זה לא המכחול…. זאת את….
מכחול טוב לא פותר אותך מאימונים.
זה כמו שתלכי לחנות ספורט ותקני בגדי אימון מדהימים ומקצועיים. זה לא יעזור לך אם לא תלכי להתאמן.
אימון. אומנות. אמן שאצליח …
האם אומנות היא סוג של אימון?
כשמתאמנים בספורט זה לקראת משהו…. תחרות, או יעד שצריך להשיג.
אומנות זה כאילו ההיפך… פשוט להיות. בלי מטרה.
באופן אישי המוטיבציה שלי יותר גדולה כשיש מטרה, כשיש אתגר, ולכן היא מושפעת גם מתחושת כישלון. אם זה לא יוצא טוב פשוט לא מתחשק לי להמשיך.
אני אחליף את המילה מתאמנת במילה מתנסה.
נניח שהייתי מתנסה בעבודת המכחול. בלי איזו מטרה להצליח..?
פשוט מציירת קוים. לפעמים מדייקת ולפעמים לא..?
אני חושבת שזה היה פחות עובד לי. בסוף אני שופטת את התוצאה….
אז כרגע זה ברמה בינונית מינוס….
והייתי רוצה כבר לאחוז מכחול ושזה יצא מושלם…. לאורך כל היצירה.
אבל אני עדיין לא שם.
ואין מה לעשות, המרכיב הסודי הוא אימון.
הרגלים אטומים והקשר בין הליכה בבוקר ואיבוד שליטה על היום שלי
הרגלים קטנים יוצרים שיגרה, שגרה יוצרת שקט ומאפשרת יום מאוזן יותר.
השגרה שלי החזיקה כמעט חודש. לקום מוקדם, סיבוב הליכה. לצאת עם הכלבות, מדיטציה, להעיר את עמית לבי"ס. התארגנות בוקר ויציאה לעבודה.
שעה וחצי שמאפשרות לי להגיע לעבודה ממוקדת, עם המשך יום מתוכנן, רגועה ובהכרת תודה.
בשבוע האחרון משהו השתבש.
דברים קטנים שגרמו לי לוותר על יקיצה מוקדמת, לשנות תוכניות…
עמית סיים בי"ס, פתאום אני לא חייבת לקום מוקדם ולדייק את הלו"ז שלי.
אז אפשר למרוח את הבוקר.
לוותר על הליכה.
במקום ומדיטציה איכותית ועמוקה, לעשות מדיטציה קצרה של חמש דקות.
להנות מזמן בוקר נמרח כזה…
התוצאה – אני לא עושה שום פעילות גופנית כל היום, אני לא מרוכזת, היום שלי לא מתוכנן, אני מוצפת ומאבדת את הסנטר שלי, הבוקר שלי נמרח, ואני מאחרת לעבודה.
ממש מרגישה את האפקט של זה על המוח שלי, אני כאילו בתוך אקווריום, הכל מתערבל ולא חד.
מסקנה: אמצו רגל קטן, לדוגמה : קומו מוקדם, הכינו מראש נעלי התעמלות, מים אוזניות מראש. צאו לסיבוב הליכה של 20 דקות, ותקבלו יום שנראה אחרת.
להפנים את זה, לגייס כח רצון ולחזור לשגרה. וכן, כל עוד בשעה שש וחצי כבר חם, אין ברירה, ולכן צריך לקום בחמש וחצי. אני מקווה שאצליח לחזור לזה במהירות.
ויש גם בונוס
מי שקם בחמש וחצי, זוכה לראות זריחה, ואולי זה המניע החזק ביותר !
