
פוסט מס' 14 – לצאת מאזור הנוחות
השבוע קיבלתי כל מיני נקודות השקפה על עצם "הציאה מאזור הנוחות". גם דברים טובים כמו סדנאות חדשות או הזמנה ליריד מכירות דורשים התמודדות. מודה על האפשרות לצמוח ולגדול!

השבוע קיבלתי כל מיני נקודות השקפה על עצם "הציאה מאזור הנוחות". גם דברים טובים כמו סדנאות חדשות או הזמנה ליריד מכירות דורשים התמודדות. מודה על האפשרות לצמוח ולגדול!

השבוע היו לי כל מיני פריצות דרך קטנות. אני ממשיכה לפתח את המוכנות שלי, להרחיב את התודעה וגם את המיומנות. מזמנת לעצמי דברים טובים ופוקחת עינים ולב כדי לזהות את ההזדמנויות שנקרות בדרכי.
מדיטציה, פודקאסטים מעצימים, ספרים מעוררי השראה וסביבה תומכת הם בעיני המפתח להצלחה, ואני שמחה לשתף בכל אלו.

בפוסט השבוע אני משתפת בהקלה שהרגשתי אחרי שסיימתי להתמודד עם משימה מאוד לא נעימה. הביצוע שלה לקח שעתיים , אבל המתח שקדם לביצוע גזל ממני ימים שלמים של חוסר שקט.
עם סיום חגיגות יום ההולדת שלי מאחלת לעצמי שנה של המשך התפתחות ומתרגשת לשתף ברעיון למוצר חדש שאני מתכננת. …
ובינתיים ממשיכה להתנסות בציורי מנדלות על חומרים שונים כמו אבן ועץ.

בבלוג השבוע קצת תובנות על למצוא את האפור שבין הקצוות. ההתמודדות עם מחשבות מציקות שבדרך כלל לא מתממשות…. ומפגש מוזר ומצחיק עם חמור חובב סלפי

שום דבר מענין לא קרה השבוע…. זה לא באמת נכון.
קודם כל קרה משהו מאוד מאוד משמעותי… שחר הוציאה רשיון! עברה טסט ראשון וזה לא מובן מאליו.
כמעט ויתרתי על הפוסט השבועי. כמעט ויתרתי גם על המדיטציה היום.
יש משהו ביום שבת שפחות מוחזק.
אבל חלק מהקסם של הרגלים זה להפסיק לשאול בכל יום אם אני רוצה לעשות משהו….
בזה שזה כבר הרגל מנטרלים את המחשבות שאוהבות לשבש החלטות בשלל תירוצים.
אז השבוע הקפדתי על הליכות וגם על מדיטציה. וזכיתי לראות את עצי התמר ואפילו לקטוף פרי ולהנות מתמר מתוק ועסיסי.

בפוסט הזה אשתף בתובנה מעניינת שקיבלתי כשניסיתי לעשות מדיטציה באנגלית כשהקריין מדבר במהירות גבוהה. בנוסף ממשיכה להתקשות עם יקיצה מוקדמת לטובת הליכה. אולי התמרים שצמחו על העצים יעזרו ויתנו לי מוטיבציה?

השבוע האחרון מאתגר את כולנו. בנוסף להתמודדות עם מה שנקרא "החיים" יש תחושה של חוסר שקט ופחד השרדותי כזה. עזר לי להבין שזה לא רק אצלי. יש משהו מנחם בצרת רבים…. ובכל זאת, מחפשת נקודות של אור ושיגרה, יחד עם השינויים שאני חווה בכל מיני תחומים בחיים.

השבוע הקדשתי זמן לחקור קצת את ענין הקונסטלציה המשפחתית. נחשפתי לזה שוב באמצעות סדרה שאני צופה בה. אופרת סבון תורכית, חביבה וצפויה, אבל משלבת דרך טיפול מענינת שמושכת אותי להמשיך לצפות. כתבתי גם על הדרכים ליצור מחויבות לעשיה והאם תשלום יוצר באמת מחויבות.

חזרתי מיוון המהממת לשגרה שהביאה איתה שבוע מענין. הנחיתי סדנת מנדלות ובגלל אתגר טכני היא הובילה לתוצאות לא צפויות ומרהיבות במיוחד. אני ממשיכה לאתגר את עצמי עם עבודת מכחול במנדלות, וסוף סוף רואה שיפור בטכניקה. מצאתי אפליקציה חדשה שהופכת את הטלפון מכלי צבעוני, מושך ומבזבז זמן, למכשיר משעמם ופונקציונלי. האם זה אכן עבד והפחתי שימוש בסלולרי, ומה עשיתי עם הזמן שהתפנה? אשתף בפוסט הבא!