תובנות מהקשר בין מדיטציה באנגלית לגלי המח, התמדה והזמניות של עמק האכזבות
בשבוע שעבר מפלס החרדה היה גבוה. תחושה של סוף העולם עומד להגיע ובכנות היה קשה לי לדמיין את הפוסט של שבוע הבא.
והנה הגיעה שוב שבת. היה שבוע רגוע יחסית, לפחות כאן בערבה. אמנם הבוקר התעוררנו לסוג של התראה בטחונית אבל מסמתן שזה היה שווא וחזרנו לשגרה.
להמשיך להשתפר ולבנות הרגלים שתורמים להתפתחות שלי
לא חזרתי עדיין להליכות בוקר, יודעת כמה זה חשוב ומוותרת על קימה מוקדמת לטובת עוד קצת שעות שינה.
אתמול הקשבתי לפודקאסט שמסכם את הספר מועדון החמש בבוקר. ספר שקראתי די מזמן וממליץ על יקיצה בחמש, וחלוקת השעה הראשונה ביום לשלושה שלישים.
20 דקות פעילות גופנית נמרצת, 20 דקות של עבודה רוחנית כמו מדיטציה. תפילה, כתיבת בוקר וכד, ו 20 דקות התפתחות אישית כמו קריאת ספר, האזנה לפודקאסט וכד.
אז לפחות במדיטציה אני מתמידה…. ובהמשך אשתף בתובנה שעלתה לי בענין מדיטציה.
שמעתי בעוד פודקאסט את המונח "אל תכתוב 0". אין זמן להליכה של חצי שעה? צאו להליכה של חמש דקות, רק אל תכתבו "לא עשיתי כלום".
מבטיחה לנסות…
מאתגרת את עצמי בקריאה יומית. וברוח הדברים, מכוונת טיימר של 5 דקות, ואם יש לי זמן וסבלנות אני ממשיכה. אבל לא לכתוב 0.
בספר הרגלים אטומיים מסביר הסופר שהשינויים הם קטנים ובלתי נראים ואז פתאום יש פריצה. אחרי תקופה שמרגישים שלא קורה כלום….
זו התקופה המתסכלת שבה אנחנו שוהים בעמק האכזבות ובה מתרחשים שינויים מתחת לפני השטח לפני הפריצה.
ועוד הוא מחדד שמה שחשוב זה להתמיד במעשים, לא לכוון לתוצאות אלא לשמור על שגרה והתמדה והתוצאה תגיע.
אז אני מתמידה ומציירת, משתפרת, ונראה לאן זה יקח אותי.
נרשמתי למועדון אינטרנטי בינלאומי של ציירי נקודות שמקיים סדנת אונליין פעם בשבועיים. העבודות ברמה גבוהה ומאתגרת.
בינתיים עברתי את האתגר הראשון שהיה יצירה חופשית בגווני הקשת שאותם יוצרים באמצעות ערבוב גוונים דומים.
אהבתי את התוצאה 🙂 ואתם ?
הקשר בין גלי המח ומדיטציה ואיך הפרעתי למח שלי להתמסר
כבר תקופה ארוכה אני מקשיבה למדיטציה באנגלית. מדיטצית ששת השלבים של וישין לקיאני. בהתחלה היתה לי התנגדות אבל כשהעברתי את הספוטיפיי למהירות 0.9 זה הסתדר. לפני שבוע הקשבתי לוישן לקיאני בפרסומת שקפצה לי באינסטגרם. זה היה מענין ממש והרגשתי שאני מסוגלת להקשיב לתוכן באנגלית.
היות שהצלחתי להבין את האנגלית בסרטון באינסטגרם, החלטתי למחרת בבוקר להעלות את המהירות של המדיטציה למהירות רגילה (במקום 0.9 העברתי ל 1). ופשוט לא הצלחתי להתמסר ולהתחבר.. במדיטציה יש מין תחושה כזו של ניתוק מהעולם, ואני כאילו שוקעת למשהו פנימי.
הפעם זה לא עבד. ואז הבנתי….
המח שלנו עובד בארבעה גלים שונים. בטא זה הגל של חשיבה רגילה, תקשורת עם אחרים, נוכחות בעולם. פתרון בעיות. זה הגל שבו אנחנו שוהים בערות.
במדיטציה אנחנו מגיעים לגלים איטיים יותר תטא ואלפא. כמו הגלים שבהם המח נמצא בזמן שינה.
מה שקרה לי זה שכשהעליתי את המהירות של הדיבור למהירות רגילה במקום 0.9 המח שלי התאמץ להבין את האנגלית. הקריין מדבר מהר יותר, המילים לא תמיד מובנות, והמח מתרכז כדי להבין. זה השאיר אותי בגלי בטא, ולכן לא הצלחתי לצלול למדיטציה.
זאת היתה תובנה מעניינת ששיחררה אצלי את הלחץ לשפר את האנגלית ולהקשיב לתוכן במהירות הרגילה. עבור מדיטציה אני צריכה להיות במקום מתמסר ולא מתאמץ. מענין נכון?
גיליתי סיבה נוספת ל"למה" לצאת להליכה בבוקר
בספר להתחיל עם למה כתוב שצריך למצוא את הסיבה שעושים דברים.
אז אני יודעת למה חשוב לצאת מוקדם להליכה. ומה המתנות שבזה. זה מתנגש לי עם הידיעה כמה חשוב לישון טוב ומספיק שעות.
ברגע שאפצח את הקונפליקט יהיה לי יותר קל….
ובינתיים… הנה למה חדש.
לצלם את מטע התמרים הצעיר, לראות איך הפירות מבשילים ולהנות מהאפשרות לקטוף (האמת היא שגודדים תמרים) תמר מג'הול עסיסי ומתוק.
אז הנה סיבה טובה. נשאר רק לקום מוקדם וליישם


