הפוסט השני – כיוונים חדשים

האתר כבר מקבל צורה, העיצוב, התפריטים, כמו עובר שמתהווה לו, אז יש כבר דופק, אבל הכל ראשוני, נראה לאן הוא יתפתח בעוד 9 חודשים -  3.2025. אני אציב את זה כיעד לפסח 2025. צעד אחרי צעד, עם התמדה ודיוקים, כמו המנדלות, נקודה אחרי נקודה וכך יווצר לו אתר עם ישות משל עצמו...

מנדלה מצוירת - המשך להתקדם

התכנון המקורי שלי

התכנון המקורי היה להעלות כל יום מנדלה שלי לרשתות החברתיות, ואז הבנתי שזה לא באמת אפשרי. ליצור 365 מנדלות בשנה. זה מאבד את האפקט, וזה רק יגרום לי לתחושה של כישלון. פעם בשבוע זו כבר התחייבות שאני יכולה לקחת על עצמי, אז הנה מתחילים. היעד הוא להעלות בכל שבת בבוקר פוסט חדש, עם היצירות של אותו שבוע. פוסט  עם תובנות חדשות שאני מקבלת מהחיים, מפודקאסטים וספרים מעוררי השראה, ועוד.

אני מאמינה בשיתוף, וגם בכנות, בסופו של דבר גם מנחה הפודקאסט האהוב עלי הוא בן אדם שמתפתח.  השיתוף האותנטי עוזר לי ליצור חיבור והזדהות, מקווה שגם אתם תרגישו ככה לגבי.

מנדלה מצוירת - המשך להתקדם

להמשיך לנוע קדימה

לנוע קדימה, גם אם היה יום לא משהו, גם אם פספסתי, גם אם לא עמדתי ביעדים שהצבתי לעצמי.  לנוע קדימה,  בכל יום יש התחלה חדשה, ואפשר תמיד לשפר. בשבוע האחרון הרגשתי שיצתי מאיזון. כדי לשמור על איזון אני צריכה להשקיע באופן מקביל בכל תחומי החיים.  במזון שאני אוכלת, בגוף שלי, בנפש שלי, בעבודה, בזוגיות, בזמן איכות עם הילדים, בקידום העסק שלי, בקשרים החברתיים, בהתפתחות המקצועית שלי, בהתפתחות האישית שלי ועוד

זה נשמע כמו הרבה עבודה, אבל אני מנסה לתעד בכל יום במשפט אחד איך זה בא לידי ביטוי. נניח – בנפש שלי – עשיתי מדיטציה, בגוף שלי : קמתי מוקדם ויצאתי להליכה, בקשרים החברתיים:  נפגשתי עם חברות בערב. בינתיים אני מגלה שלא פשוט לי לאזן את כל התחומים האלו, ומצד שני אני רואה שאני בהחלט עושה עבודה עצמית מודעת, ובהחלט מפרגנת לעצמי על זה. אז אתמול היה יום לא טוב מבחינת תזונה.  דילגתי על ארוחת צהריים, אכלתי חטיף עם עמית אחה"צ, בערב הכנתי לשחר פנקייק מפנק  ומצאתי את עצמי ב 11 בלילה בולסת שני פנקייקים עם קצפת. זה בהחלט לא הולם אורח חיים בריא ותזונה הנכונה. 

אבל היום יום חדש וממשיכים קדימה 🙂

יום טוב

היום יום שישי, תכננתי לעצמי כל מיני דברים נחמדים ליום הזה. הוא התחיל ממש מוקדם, לפני חמש וחצי. קיוויתי שיציאה להליכה ברבע לשש בבוקר תזכה אותי בקרירות נעימה, אבל לא.  שרב כבד בימים האחרונים, בערבה מעל 40 מעלות, אז גם בשש בבוקר כבר חמים. טוב שהתחלתי מוקדם, לפחות היה חום סביר. הצלחתי להעלות את זמן ההליכה שלי והמרחק ב 10%, זה כבר כמעט 2.5 ק"מ בבוקר. שזה נחמד. לפי הספר "הרגלים אטומיים" כל שינוי קטן משפיע המון,. אז מספיק שבכל שבוע אגדיל את המסלול הליכה של ב 5% בעוד שנה זה יהיה משמעותי ממש. מתחיל סופ"ש, מאחלת לעצמי יום נעים ומאוזן.  יום עם הספקים יפים, וגם זמן מנוחה, עם אוכל טעים ובריא, זמן איכות משפחתי והתפתחות אישית.

תבחרו לזרוח

חלק מהמטרות של הבלוג הזה הוא האתגר האישי שלי להביא את עצמי לידי ביטוי. איש יקר ללבי אמר לי פעם, תזרחי כבר שמש. להביא את עצמי לידי ביטוי במילים ולא רק בציורים, להביא את האני האמיתי שלי. לתת לאחרים פתח להציץ בנבכי הדעת והנשמה שלי, זה מצריך אומץ.  אולי גם תמימות אבל זו דרכי לזרוח. לפני כמה שנים חברה טובה שלי כתבה לי ברכה ליום ההולדת.  The privillage of a lifetime, is being who you are !  Joseph Campbell

החברה הזו היא חברת נפש, אני אוהבת אותה מאוד מאוד.  היא משפיעה המון על דרך החשיבה שלי ומגלה לי המון על עצמי, אני עוד אכתוב עליה הרבה. היא מלמדת טארוט דרך האינטרנט, ופותחת מפות אסטרולוגיות תוך כדי שהיא מתקשרת את המסרים. הבלוג הזה הוא בעצם הגשמה של המסר האחרון שהיא נתנה לי. (אפרט על זה בפוסט אחר).

מאחלת לכם שתבחרו גם אתם לזרוח, כמו השמש שזורחת בכל יום מחדש, גם אנחנו יכולים לנוע קדימה.  לבחור בכל יום לזרוח ולקדם יום טוב עבור עצמנו ועבור הסביבה שלנו.

אהבתם? מזומנים לשתף את הפוסט – 

פוסטים נוספים

פוסט מס' 23 – אני והבמבוק מצמיחים שורשים, ומחפשים יחד שמחה ואמונה

אחרי תקופה ארוכה שלא כתבתי, ובעידודה של חברה טובה, אני חוזרת לבלוג.
והפעם ממקום רגוע יותר – החטופים החיים חזרו, הצמחים שלי מצליחים להחזיק מעמד, ואני מחפשת דברים משמחים.
ומי שמחפש – מוצא.
אז אני מנצלת את ההזדמנות לחלוק סרטונים שממלאים אותנו באנרגיה, וכמובן מנדלות עם מסרים של אור ואהבה.

קראו עוד

פוסט מס' 22 – מלחמה ושלום

בתוך כל המלחמה הזו עם אירן שהגיעה אלינו במהירות והתפוגגה אחרי שבועיים נוצרה המנדלה הזו. כתזכורת להתחיבות שלי מול עצמי לעשות טוב, להימנע מלשון הרע, ולשאוף תמיד לשלום. יותר קל לצייר מלבצע, אבל אני מקווה שהתזכורת הזו תעזור לי וגם לכם לבנות עולם טוב יותר.

קראו עוד

פוסט מס' 21 – הילדות שלי כחובבת קריאה, הקושי שלי לקרוא והחיבור של הילדים לספרים. וגם: ציור מנדלה לסופרת של כראמל ועוד נסיון עם אטנט.

כל כך אהבתי לקרוא ספרים כשהייתי קטנה. הייתי נשאבת לעולם הזה של מילים, שהפכו למשפטים, ולסיפורים  וקוראת בלי סוף. בשלב מסוים זה הלך לאיבוד, ואיזה כיף לראות את עמית ממשיך לקרוא. בפוסט הזה, כמה זכרונות ילדות, מנדלה שציירתי עם שחר עבור הסופרת של "כראמל" מאירה ברנע גולדברג. וגם שיתוף נוסף מההתמודדות שלי עם טיפול בהפרעת קשב וריכוז – והפעם ניסתי לקחת אטנט.

קראו עוד